רגע לפני הגיוס - מילות פרידה מהפנימייה

מילות פרידה שפרסם בפייסבוק ניר בן יעקב, חניך הפנימייה, עם צאתו לדרך חדשה:

"זהו.. סיימתי 7 שנים במקום שאין לי מספיק מילים, כדי להסביר את גודל העזרה שלו בחיים שלי. הגעתי להרדוף לאחר סיום היסודי בב"ס אוסישקין בנהריה. אז ילד בן 12.5 שלא האמינו בו יותר מידי, ולא חשבו כי משהו מימנו מסוגל לצאת ולהתפתח. לא למדתי בנהריה והח'ברה עצמה לא הייתה בריאה עבורי, בכל אופן הדרך הייתה סוללה וברורה להידרדרות שלי בעמל(חטיבת בניים אז..). אימא שלי הקשיבה לבקשתה של אחותי לשלוח אותי לפנימיה. בהתחלה היה לי קשה מאוד להסכים אם זה. השנה הראשונה בפנימיה הייתה קשה ולא הפסקתי להתגעגע. חשבתי שאימי אינה רוצה בי עוד.. זה מצב לא פשוט. הכרתי אנשים שבחיים שלי לא חשבתי שיצא לפגוש. קהילה שלמה של אנשים טובי לב בקיבוץ מדהים. גליתי שאני מסוגל. כשהגעתי עברתי מהפך והשקעתי בלימודים, עזרתי לחברים, שיחקתי במספר הצגות שגילו לי שאני כישרוני ואולי שווה לעשות אם זה משהו?! טעמתי את טעמם של החיים העצמאיים בגיל כלכך מוקדם, כך שהיום אני מרגיש מוכן! סיימתי בגדולה 12 שנות לימוד והמשכתי לשנת י"ג להשלמה של בגרויות, והצבתי לעצמי מטרות! א) בגרות מלאה ו-ב) רישיון. את שני הדברים האלו הגשמתי. הצלחתי כי רציתי. עזרתי לעצמי לפרוח ולהתפתח. נפתחתי לאנשים בעלי מגבלויות וכיבדתי אותם. הכי חשוב שלמדתי לקבל את האחר, כי האחר הוא אני. הספקתי גם להתאהב ולהיכנס לזוגיות רצינית שתרמה לי רבות ואותה אף פעם לא אשכח. היום אחרי 7 שנים מדהימות. אני עוזב את הרדוף כבר לא אותו הילד. בן 19 כבר גבר לכל דבר. עומד להתגייס בסוף החודש לחיל השיריון, ומוכן לפזר אהבת חינם לכל הסובבים סביבו. אז שוב אלפי תודות, ואני מבטיח שהרומן אם הרדוף לא נגמר אלא רק נעצר קצת. עוד אחזור להיות מדריך, והעזור לצעירים לקבל את מה שאני קיבלתי."

אוהבים אותך ניר, ומאחלים לך בהצלחה בכל דרך!